עומר נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

ב"כ הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין על דרך הפשרה, כאמור בסעיף 4 (ג) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד), על סמך טיעוני הצדדים בעל פה.

התובע יליד שנת 1986 נפגע על פי הנטען בכתב התביעה בתאונת דרכים מיום 08.10.09.

לטענת התובע, בעקבות התאונה הנטענת סבל מכאבי גב מותני וצווארי וסבל מהגבלות בתנועה. אין טענה לנכות כתוצאה מהתאונה. התובע נפגע בתאונה עת שהה בחופשת מחלה בעקבות תאונה קודמת שעבר ביום 16.9.09.

התובע מבקש לפצותו בגין כאב וסבל, הפסד שכר לעבר, עזרת צד ג', והחזר הוצאות לרבות החזר הוצאות בגין נסיעה באמבולנס.

לטענת הנתבעת, התובע העלים מבית המשפט את התאונה שעבר כשלושה שבועות לפני התאונה נשוא תיק זה. בנוסף, תלונות התובע בגין שתי התאונות זהות. טיפולי הפיזיותרפיה שקיבל התובע החלו טרם התאונה הנדונה בעקבות התאונה מחודש ספטמבר שלגביה פוצה התובע. כל הבדיקות שנעשו לתובע היו תקינות משכך, מדובר בפגיעה קלה שלא הסבה לתובע כל נזק גוף ולחלופין נזק של מה בכך שלא מקנה פיצוי.  

 לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוגשו לתיק בית משפט ושקלתי טענות הצדדים, אני פוסקת על דרך הפשרה כדלקמן:

א. הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך 11,500 ₪.

ב. בנוסף, תשלם הנתבעת שכר טרחת עורך דין בשיעור 12% מהסכום הכולל הנקוב בפסקה א' דלעיל, בתוספת מע"מ כחוק וכן החזר אגרת בית משפט ששולמה משוערכת להיום.

ג. הסכומים האמורים ישולמו לידי ב"כ התובע בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

ד. בנסיבות העניין ונוכח הזמן השיפוטי שנחסך, ניתן פטור מיתרת אגרה.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתן היום, ו' ניסן תשע"ד, 06 אפריל 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: